הפניקס חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' אלון ואח'

פסק דין

ביום 1.6.09 ארעה תאונת דרכים כאשר רכב הנהוג בידי הנתבע 1 נסע לאחור בחניון ברח' הגיתית במעלה אדומים ותוך כדי נסיעה לאחור פגע ברכבו של התובע 2 שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 1. לרכבו של התובע 2 נגרמו נזקים שעומדים לפי חו"ד השמאי על סך של 8,126 ₪ וכן ירידת ערך בסך 3,837 ₪. התובעת 1 פיצתה את התובע 2 בסכום של 10,321 ₪ שאותם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית היא תובעת בתביעה זו.

התובע 2 שילם השתתפות עצמית בנזק הישיר ובירידת הערך וכן דמי כינון וכן נגרם לו נזק בשל ביטול הנחת העדר תביעות ובסה"כ 4,692 ₪ שאותם הוא תובע בתיק זה.

התביעה הוגשה נגד הנתבע 1 שנהג ברכב הפוגע ונגד הנתבעת 2 שהיא בעלת הרכב הפוגע ומעסיקתו של הנתבע 1.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה ובו טען כי נקט בכל האמצעים הדרושים כדי להימנע מהתאונה, ונסע לאחור רק לאחר שבדק שהשטח פנוי ואז הגיע התובע 2 ופגע בו מאחור לכן הוא אינו אשם בארוע התאונה. בנוסף שלח הנתבע 1 הודעה לצד ג' נגד הנתבעת 2 ונגד יוסף טובול ובה טען כי הוא היה עובד שלהם והם הטעו אותו לחשוב שיש ביטוח צד ג' לרכב ומכל מקום כמעבידים שלא היה עליהם לדאוג שיהיה ביטוח לרכב. כיון שהם לא עשו כן, עליהם לשאת בתוצאות חיובו בתיק זה, ככל שיהיו.

הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה וכן כתב הגנה בהודעה לצד ג' עם טובול יוסף ובהם טענה כי היא לא היתה מעבידתו של הנתבע 1 וכי הנתבע 1 חתום על כך שהוא ישלם כל נזק שיקרה לרכב לכן אין לחייבם.

העידו בפני הצדדים ומתוך העדויות ותמונות הנזק עולה כי אין ספק שהתאונה ארעה באשמתו ורשלנותו של הנתבע 1 אשר נסע לאחור מבלי להבחין שרכב התובע 2 נוסע במגרש החניה מאחוריו. נקודת הפגיעה ברכב התובע 2 מלמדת כי אין שחר לטענות הנתבע 1 לפיהן רכב התובע 2 הוא זה שנכנס ברכבו. מכת המעיכה ברכב התובע 2 היא בדלת האחורית שנדחפה כלפי פנים דבר המעיד בבירור שהנתבע נסע לאחור ופגע ברכב התובע 2 כאשר לא הבחין בו.

באשר ליחסים שבין הנתבעים 1 ו- 2 ומר יוסף טובול באתי למסקנה כי הדין עם הנתבע 1. מר יוסף טובול והנתבעת 2 היו מעסיקים שלו ומשכך היה עליהם לדאוג לביטוח לרכב בו הוא נסע. אין די בכך שנעשה לרכב ביטוח חובה והיה עליהם לבטח את הרכב לפחות גם בביטוח צד ג' וזאת על מנת למנוע תשלום נזקים כגון הנזק בתיק זה. חרף האמור, אין להתעלם מכך שהנתבע 1 חתם על כך שהוא ישא בנזקים שיגרמו כתוצאה מתאונות שיקרו לרכב "כולל השתתפות עצמית" לפיכך הנתבע 1 ידע שעליו יהיה לשאת בעלות ההשתתפות העצמית אם תהיה תאונה שהוא יימצא אחראי לה. דרך אגב, עצם החתימה על המסמך שצירפו הנתבעת 2 ומר טובול שבו הנתבע 1 חתם על כך שהוא ישלם את ההשתתפות העצמית במקרה של תאונה שהוא יהיה אחראי לה, מלמדת שהכוונה היתה שצדדי ג' יעשו ביטוח לרכב וככל שיגרם נזק יצטרך הנתבע 1 לשלם את ההשתתפות העצמית.

באשר לנזקים הם הוכחו באמצעות דו"ח השמאי למעט הנזק בגין הפסד הנחת העדר תביעות שלא הוכח, משלא הובאה ראיה שאכן הנתבע, שילם כאשר חידש את הביטוח (וברור שהביטוח חודש שכן התאונה היתה ביום 1.6.09 והדיון בחלוף יותר משנה ביום 21.9.10), את הפרמיה ללא הנחת העדר תביעות

התוצאה היא איפוא שהתביעה נגד 2 הנתבעים מתקבלת ואני מחייב אותם ביחד ולחוד לשלם לתובעת 1 את הסך של 10,396 ₪ ולתובע 2 את הסך של 3,420 ₪.

ההודעה לצד ג' מתקבלת במובן זה שאני מחייב את צדדי ג' יוסף ושושנה טובול לשלם לנתבע 1 כל סכום שהוא ישלם לתובעים לפי פסק דין זה בהפחתה של 3,000 ₪ שהם בערך ההשתתפות העצמית בנזק ובירידת הערך (סכום זה נלקח מתוך סכום ההשתתפות העצמית שבה נשא התובע 2 בתביעה זו).

בנוסף לאמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ ואת צדדי ג' לשלם לנתבע 1 את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"א, 07 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: